פסק-דין בתיק בשג"ץ 355/14

1.        לפניי ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ל' בנמלך מיום 29.12.2013 בדנג"ץ 8666/13, בה דחתה את בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגדר בקשה שהגיש לערוך דיון נוסף בפסק דין שנתן בית משפט זה מיום 10.12.2013, בבג"ץ 8327/13. 

2.        הרשמת נימקה את החלטתה בכך שעל פני הדברים ההליך אינו מגלה עילה "וממילא סיכוייו קלושים". זאת, שכן בפסק הדין נושא הבקשה לדיון הנוסף, דחה בית המשפט את העתירה שהגיש המערער על הסף, מן הטעם שהדרך להשיג על החלטות שיפוטיות היא באמצעות נקיטת הליך ערעורי לערכאה המוסמכת.

3.        לאחר שעיינתי בהודעת הערעור הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. המערער מופנה בהקשר זה לפסק הדין שנתתי לפני ימים ספורים בו דחיתי שלושה ערעורים שהגיש המערער על החלטות הרשמת בהן דחתה בקשות שהגיש לפטור מתשלום אגרה בגדר עתירות לבג"ץ, נוכח היעדר עילה במידה הנדרשת למתן פטור מאגרה. הדברים שם יפים ביתר שאת לענייננו, כאשר מדובר בבקשה לדיון נוסף בפסק דין שדחה את עתירת המערער, המכוונת כלפי החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו. ממילא, סיכוייו לכאורה של ההליך אינם מצדיקים פטור מהפקדת עירבון.

           בשולי הדברים אציין כי המערער הוסיף והגיש הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון במסגרת הערעור שבכאן. בהינתן תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, פטור המערער מתשלום האגרה. כמו כן, בנסיבות אלו, המערער אינו נושא בחובה להפקיד עירבון בערעור (ראו תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

           סיכומם של דברים, הערעור נדחה.

           המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בהליך העיקרי בסכומים שצוינו בהחלטת הרשמת בתוך 14 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא יעשה כך, יימחק ההליך העיקרי או יירשם לדחייה ללא מתן הודעה נוספת.

           ניתן היום, כ' בשבט התשע"ד (21.1.2014).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: